נושא

סקאלות מדידה וסוגי משתנים

נומינלית, אורדינלית, אינטרוולית ויחס. איכותני וכמותני, בדיד ורציף. מה מותר לעשות עם כל משתנה.

מגיע מהרצאה: 1

הצעד הראשון

לפני שמסכמים או מנתחים, מסווגים כל משתנה לפי סקאלת המדידה שלו. הסקאלה קובעת כמה מידע יש בנתונים, ומכאן איזה סיכום, איזה תרשים ואיזה ניתוח מתאימים.

משתנה הוא מה שמודדים (גיל, עלות, מקום מתן שירות). תצפית היא הערך שנמדד.

ארבע הסקאלות

מה מותר לעשות

איכותני וכמותני

כמותני מתחלק לבדיד (סופרים: כמה אנשים, כמה בחינות) ולרציף (מודדים: גלוקוז בדם, לחץ דם, עלות).

שתי דוגמאות

טמפרטורה בצלזיוס. ההבדל בין 11 ל-12 מעלות זהה להבדל בין 31 ל-32. אבל 30 מעלות אינן כפול חום מ-15, כי אין אפס אמיתי. לכן היא אינטרוולית.

ירידה ב-HbA1c. במרפאה B ירידה של 0.25 אחוז, ובמרפאה C של 0.75 אחוז. השינוי נמדד בסקאלת יחס, ולכן מותר לומר שהירידה ב-C גדולה פי שלושה.

איפה זה תופס

• מספר לא הופך משתנה לכמותני. מרפאת חוץ 1 ובית חולים 2 זה קידוד של משתנה נומינלי. אפשר היה להחליף ביניהם
• שעה ביום היא אינטרוולית, משך זמן הוא ביחס. השעה שש אינה "פי שניים" מהשעה שלוש. שש שעות הן כן פי שניים משלוש שעות
• טמפרטורה בקלווין היא ביחס, כי לקלווין יש אפס מוחלט. בצלזיוס ובפרנהייט היא אינטרוולית
• אחוזים הם יחידה, לא סקאלה. ירידה ב-HbA1c נכתבת באחוזים, והיא ביחס
• חלוקה לקטגוריות משנה את הסקאלה. עלות היא ביחס. "עלות 70-79" היא קטגוריה במשתנה אורדינלי

בדיקה עצמית

1. מה ההבדל בין סקאלה אורדינלית לאינטרוולית?
2. ציון IQ: באיזו סקאלה, ולמה?
3. למה לקידוד במספרים של משתנה נומינלי אין משמעות חשבונית?

תשובות.

1: בשתיהן יש סדר. באינטרוולית גם המרווחים בין הערכים קבועים ובעלי משמעות, ולכן מותר לחבר ולחסר. באורדינלית לא.

2: אינטרוולית. יש בו מרווחים קבועים, אבל אין לו ערך אפס.

3: כי המספרים נבחרו שרירותית ואומרים רק שהערכים שונים. אין ביניהם סדר, ואי אפשר לחבר או לחסר אותם.